Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 6a

וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ שְׁבוּעַת הֶיסֵּת, נֵימָא מִיגּוֹ דַּחֲשִׁיד אַמָּמוֹנָא חֲשִׁיד אַשְּׁבוּעָתָא.

Traduction

The Gemara asks: But if one who is suspected of theft cannot be administered an oath, that which Rav Naḥman says, that when a person denies a debt entirely the judges administer an oath of inducement to him, is difficult. Let us say that since he is suspect with regard to financial dishonesty, he is suspect with regard to taking an oath.

Rachi non traduit

משביעין אותו. לשאינו מודה במקצת:

נימא מיגו. דמעיז פניו לכפור הכל לאו לאשתמוטי בעי וחשוד אשבועה:

Tossefoth non traduit

אלא הא דאמר רב נחמן. תימה הא הכא נמי משתמיט וי''ל דרב נחמן מחייב שבועת היסת אפי' היכא שתובעו ואמר זה החפץ שהוא בידך שלי הוא דלא שייך אישתמוטי וכן פי' רב האי גאון שמשביעין שבועת היסת אקרקעות אע''ג דלא שייך בהו אישתמוטי וקשה דבפ' שבועת הדיינים (שבועות דף מ:
ושם ד''ה אישתמוטי) משמע דלא מחייב שבועת היסת אלא משום אישתמוטי דקא פריך אדרבה אין אדם מעיז ומשני דמשתמיט וי''ל כיון דבשאינו בעין משתמיט אף כשהוא בעין לא פלוג רבנן אי נמי אקושיא דר' חייא סמיך:

וְתוּ הָא דְתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: שְׁנֵיהֶם נִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין מִבַּעַל הַבַּיִת, נֵימָא מִיגּוֹ דַּחֲשִׁיד אַמָּמוֹנָא חֲשִׁיד אַשְּׁבוּעָתָא.

Traduction

And furthermore, that which Rabbi Ḥiyya teaches in a baraita with regard to the case of the storekeeper and the laborer (see 3a), that both parties take an oath and take payment from the employer, is also difficult. Let us say there, too, that since he is suspect with regard to financial dishonesty, he is suspect with regard to taking an oath.

Rachi non traduit

שניהם נשבעים. גבי חנוני על פנקסו וקשה לי אמאי שבקה למתני' דשבועות ומייתי לה מברייתא:

נימא מיגו. כיון דחד מינייהו ודאי חשיד אממונא:

Tossefoth non traduit

דתני ר' חייא. הקשה רש''י אמאי לא מייתי מתני' דשבועות וי''ל דע''י ר' חייא שנאה רבי כדמוכח התם (דף מז:):

וְתוּ הָא דְּאָמַר רַב שֵׁשֶׁת, שָׁלֹשׁ שָׁבוּעוֹת מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ: שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא פָּשַׁעְתִּי בָּהּ, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא שָׁלַחְתִּי בָּהּ יָד, שְׁבוּעָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתִי. נֵימָא: מִיגּוֹ דַּחֲשִׁיד אַמָּמוֹנָא חֲשִׁיד אַשְּׁבוּעָתָא.

Traduction

And furthermore, with regard to that which Rav Sheshet says: The judges administer three oaths to an unpaid bailee who claims that the deposit with which he was entrusted was stolen: I hereby take an oath that I was not negligent in safeguarding it; I hereby take an oath that I did not misappropriate the deposit; and I hereby take an oath that it is no longer in my possession, there is the same difficulty. Since the court raises these suspicions against the bailee, let us say that since he is suspected of financial dishonesty, he is suspected with regard to taking an oath. How can the court administer these oaths?

Rachi non traduit

שלש שבועות משביעין אותו. לשומר חנם שטוען נגנבה:

שלא שלחתי בה יד. לעשות מלאכתו דאי שלח בה יד הוי גזלן עליה ומיחייב באונסיה ואפילו נאנסה ברשותיה היא קיימא ודידיה היא:

נימא. גבי שבועה שאינה ברשותי מיגו דחשיד אממונא שמא ברשותיה הוא וכופר בה חשיד נמי אשבועתא:

Tossefoth non traduit

שבועה שלא שלחתי בה יד. פרש''י דאם שלח בה יד אפילו נאנסה חייב ואף על פי דמשהחזירה פטור כדקתני בהמפקיד (לקמן בבא מציעא דף. לד) מ''מ שמא נאנסה קודם שהחזירה אבל קשה משלהי האומנין (לקמן בבא מציעא דף פג.) דקאמר ונשבר או נשבה אין רואה הא יש רואה יביא ראיה ויפטר והא שמא שלח בה יד וי''ל שיפטר משבועה שנאנסה אך ישבע שלא שלח בה יד אי נמי שלא שלחתי בה יד אינו נשבע אלא ע''י גלגול שבועה שלא פשעתי בה וכשיש רואה שנאנסה פטור לגמרי ור''ת מפרש אפי' ע''י גלגול לא ישבע היכא שהיא מתה בפנינו דאין מגלגלין אלא בדבר הדומה דלמה י''ל ששלח בו יד דדוקא בשותפין שחלקו ונתחייב שבועה ממקום אחר מגלגלין משום דמורי היתרא ושבועה שלא שלחתי בה יד מפרש ר''ת שלא אכלה דאינו בכלל שבועה שלא פשע בה ושאינה ברשותו:

אֶלָּא לָא אָמְרִינַן מִיגּוֹ דַּחֲשִׁיד אַמָּמוֹנָא חֲשִׁיד אַשְּׁבוּעָתָא.

Traduction

Rather, the conclusion from all of the above is that we do not say that since one is suspected of financial dishonesty, he is suspected with regard to taking an oath.

אַבָּיֵי אָמַר: חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא מִלְוֶה יְשָׁנָה יֵשׁ לוֹ עָלָיו.

Traduction

Abaye said: There is no proof from the three halakhot cited above that an oath is administered to one who is suspect with regard to financial dishonesty, as it can be explained that the reason the oath is administered in these cases is that we suspect that perhaps the defendant has an old loan that he lent to the plaintiff, and he has been unable to get his money back. He is therefore withholding or claiming ownership of the item or money of the plaintiff as repayment of the loan and not as an act of outright robbery. Therefore, an oath is administered to him.

Rachi non traduit

אביי אמר. טעמא דמתניתין לאו כדר' יוחנן דאי הוה חשיד לן אהולך ותוקף בטלית חבירו חנם הוה לן חשוד אשבועה אלא חיישינן שמא מלוה ישנה יש לו עליו על זה ומכיר בו ששכחה ויכפור בו והולך ותוקף בטליתו ונשבע שיש לו בה דמי חציה וטלית זו שלו דהא אפילו גלימא דעל כתפיה שעביד ליה:

אִי הָכִי נִשְׁקוֹל בְּלָא שְׁבוּעָה!

Traduction

The Gemara asks: If so, why does he take an oath in these cases? Let him take the item or money without taking an oath, as perhaps he is withholding it as repayment for an old loan, in which case the oath will not determine the truth in the dispute at hand.

Rachi non traduit

אי הכי. אמאי רמו עליה שבועה כיון דאי לא הוי עליה לא הוי תפיס בה:

נשקלה בלא שבועה. לגבות מלוה שלו:

אֶלָּא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא סְפֵק מִלְוֶה יְשָׁנָה יֵשׁ לוֹ עָלָיו.

Traduction

Rather, Abaye’s suggestion should be understood as follows: We suspect that perhaps he is uncertain as to whether he has an old loan that he lent to the plaintiff. The defendant is unsure whether the plaintiff owes him money and is withholding the item just in case.

Tossefoth non traduit

ספק מלוה ישנה יש לו עליו. וההיא דמשביעין אותו ג' שבועות ודשניהם נשבעין ונוטלין נמי חיישינן שמא מלוה ישנה יש לו עליו ולכך אין לפוטרו בלא שבועה וגם לא יטול בלא שבועה אבל בגזלן ודאי וכופר בפקדון אין להכשיר מטעם שמא ספק מלוה ישנה יש לו עליו:

וְלָאו אָמְרִינַן תָּפֵיס מָמוֹנָא מִסְּפֵיקָא? מִשְׁתְּבַע נָמֵי מִסָּפֵק!

Traduction

The Gemara asks: But why don’t we say in this case that if the defendant is capable of seizing another person’s property due to an uncertain debt, he may also take an oath falsely due to that same uncertainty? How is the oath administered to him?

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: פָּרְשִׁי אִינָשֵׁי מִסְּפֵק שְׁבוּעָה וְלָא פָּרְשִׁי מִסְּפֵק מָמוֹנָא. מַאי טַעְמָא? מָמוֹן אִיתֵיהּ בַּחֲזָרָה, שְׁבוּעָה לֵיתֵיהּ בַּחֲזָרָה.

Traduction

Rav Sheshet, son of Rav Idi, said: People refrain from taking an oath about which they are uncertain but do not refrain from seizing property about which they are uncertain. What is the reason for this? People reason that property can be returned, but an oath cannot be retracted. If it is proven that his seizure of the property was unjustified, the defendant can return it. By contrast, once he takes a false oath, there is no remedy for the situation. Therefore, one is more cautious when taking an oath than when seizing property.

Rachi non traduit

ולא פרשי מספק ממונא. אבל מודאי דממונא פרשי ומאן דלא פריש חשיד נמי אשבועתא:

Tossefoth non traduit

ממון אפשר בחזרה. אם לא יזכור יחזיר ולא יעכבנו מספק אבל אין לפרש אם יזכור שאינו חייב לו יחזיר אבל אם לא יזכור יעכבנו אע''פ שיודע שלא יזכור עוד דא''כ גם מספק שבועה לא יפרוש:

בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: תְּקָפָהּ אֶחָד בְּפָנֵינוּ, מַהוּ?

Traduction

§ Rabbi Zeira raises a dilemma: If two people together had a garment in their grasp and one of them seized it in its entirety from the grasp of the other in our presence, i.e., before the court, what is the halakha?

Rachi non traduit

תקפה אחד. הוציאה מיד חבירו בחזקה והרי כולה בידו קודם שנשבעו:

הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּשָׁתֵיק, אוֹדוֹיֵי אוֹדִי לֵיהּ. וְאִי דְּקָא צָוַוח, מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד?

Traduction

The Gemara asks: What are the circumstances? If the one from whom it was seized remained silent, his silence indicates that he admits to the one who seized it from him that he is the owner. And if he shouted in protest at the seizure, what more should he have done? The fact that the other person is stronger than him is irrelevant as far as determining legal ownership of the garment is concerned.

לָא צְרִיכָא דִּשְׁתֵיק מֵעִיקָּרָא וַהֲדַר צָוַוח, מַאי? מִדְּאִשְׁתִּיק – אוֹדוֹיֵי אוֹדִי לֵיהּ, אוֹ דִלְמָא: כֵּיוָן דְּקָא צָוַוח הַשְׁתָּא אִיגַּלַּאי מִילְּתָא דְּהַאי דִּשְׁתֵיק מֵעִיקָּרָא, סָבַר: הָא קָא חָזוּ לֵיהּ רַבָּנַן.

Traduction

The Gemara explains: No, it is necessary to raise this dilemma in a case where he was silent initially, when the other litigant seized the garment, and he later shouted. What is the halakha? Is there an assumption that since he was initially silent, he admitted to the one who seized it from him that in seizing it the litigant became the owner, and it was only later that he regretted doing so and shouted? Or perhaps, since he is shouting now about the injustice that was done to him, the matter is revealed that the fact that he was silent initially was because he thought: The Rabbis of the court saw him grab it from me, so there is no need to cry out.

אָמַר רַב נַחְמָן, תָּא שְׁמַע: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֲדוּקִין בָּהּ, אֲבָל הָיְתָה טַלִּית יוֹצֵאת מִתַּחַת יָדוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. הֵיכִי דָמֵי? אִי נֵימָא כִּדְקָתָנֵי, פְּשִׁיטָא! אֶלָּא שֶׁתְּקָפָהּ אֶחָד בְּפָנֵינוּ.

Traduction

Rav Naḥman says: Come and hear a solution to the dilemma from what was taught in a baraita: In what case is this statement said that both of them take an oath and each receives half of the garment? It is said in a case where both of them are still holding the garment. But if the garment was in the possession of only one of them, the burden of proof rests upon the claimant, i.e., the one not holding the garment. In the absence of proof, the item remains in the possession of the one holding the garment. The Gemara asks: What are the circumstances of this case? If we say that it is to be understood as it is taught, it is obvious that one who claims an item that is in another’s possession must bring proof to support his claim. Rather, it must be referring to a case where one of them seized it in our presence, which is the case to which Rabbi Zeira referred.

Rachi non traduit

יוצאה מתחת ידו של אחד מהם. יוצאה (לבדו) לפני בית דין מתחת יד האחד שהוא לבדו אחוז בה ולא חבירו:

הראיה. בעדים:

כדקתני. שזה לבדו אחוז בה ובא:

אלא לאו כו'. וכדאוקמינן דשתיק ולבסוף צווח:

לָא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּאָתוּ לְקַמַּן כְּדִתְפִיסוּ לַהּ תַּרְוַיְיהוּ, וְאָמְרִינַן לְהוּ: זִילוּ פְּלוּגוּ, וּנְפַקוּ, וַהֲדַר אֲתוֹ כִּי תָּפֵיס לַהּ חַד מִינַּיְיהוּ, הַאי אֲמַר: אוֹדוֹיֵי אוֹדִי לִי. וְהַאי אֲמַר: בִּדְמֵי אֹגַרְתִּי נִיהֲלֵיהּ, דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: עַד הַשְׁתָּא חָשְׁדַתְּ לֵיהּ בְּגַזְלָן, וְהַשְׁתָּא מוֹגְרַת לֵיהּ בְּלָא סָהֲדִי.

Traduction

The Gemara rejects this proof: No, it is possible that here we are dealing with a case where they came before us, the court, while both were holding the garment, and we said to them: Go divide the garment, and they left the court and afterward came back while one of them was holding it. This one, who was holding the garment, said: The other one admitted to me that I was justified in my claim. And that one, who was not holding the garment, said: I rented half of the garment to him for money and did not relinquish my right to it. In this case the latter person’s claim is not accepted, as we say to him: Until now you suspected him of being a robber, claiming that he took from you an item that you found, and now you rented it to him without witnesses? Therefore, the burden of proof rests upon the one who is not holding the garment.

Tossefoth non traduit

אגרת ליה בלא סהדי. ואינו נאמן במיגו דאי בעי אמר תקפה ממני דמיגו במקום עדים הוא:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא, כִּדְקָתָנֵי: דְּאָתוּ לְקַמַּן כִּי תָּפֵיס לַהּ חַד מִינַּיְיהוּ, וְאִידַּךְ מְסָרֵךְ בָּהּ סָרוֹכֵי, וַאֲפִילּוּ לְסוֹמְכוֹס דְּאָמַר מָמוֹן הַמּוּטָּל בְּסָפֵק חוֹלְקִין בְּלֹא שְׁבוּעָה, מוֹדֶה סוֹמְכוֹס דְּסִרְכָא לָאו כְּלוּם הִיא.

Traduction

And if you wish, say instead that it is possible to understand the case in the baraita as it is taught, i.e., they came before us while only one of them was holding the garment itself, but the other was hanging on to the edge of the garment. And the baraita teaches that even according to Sumakhos, who says that in a case of property of uncertain ownership the parties divide it without an oath, in this case Sumakhos concedes that hanging on to the edge is worth nothing. It does not render the ownership of the garment uncertain, and therefore the burden of proof rests upon the claimant, i.e., one who is hanging on to the edge.

Rachi non traduit

אפילו לסומכוס כו'. כלומר ואליבא דסומכוס דמיקל בחלוקה ולא מצריך אפילו שבועה איצטריך לאשמועינן דבכה''ג מודי סומכוס דאפילו בשבועה לא שקיל דהא לאו ממון המוטל בספק הוא:

דסרכא לאו כלום היא. ואין שור שחוט לפניך ולא דמי לנמצא עוברה בצדה (ב''ק דף מו.):

אִם תִּמְצֵי לוֹמַר תְּקָפָהּ אֶחָד בְּפָנֵינוּ מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדוֹ, הִקְדִּישָׁה – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אִם תִּמְצֵי לוֹמַר תְּקָפָהּ אֶחָד בְּפָנֵינוּ אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדוֹ, הִקְדִּישָׁהּ בְּלֹא תְּקָפָהּ – מַהוּ?

Traduction

Rabbi Zeira’s dilemma was not resolved, but the Gemara states a related halakha: If you say that if one seizes the garment in our presence the court removes it from his possession, then if either of the parties consecrated the entire garment to the Temple treasury, the consecration is not valid, as it is not his. But if you say that if one seizes the garment in our presence the court does not remove it from his possession, then if one of them consecrated the entire garment to the Temple treasury without seizing it, what is the halakha?

Rachi non traduit

ואת''ל. בשאילתנו לפשוט דמוציאין אותה מידו ויחלוקו:

הקדישה. בלא תקפה:

אינה מקודשת. דלא אלים הקדישה מתקפה:

Tossefoth non traduit

הקדישה בלא תקפה מהו. ומיירי נמי כגון ששתק בשעה שהקדיש ולבסוף כששאלה הגזבר צווח ומבעיא ליה כיון דאמירתו לגבוה כו' הוה הקדש כתקפה דכיון ששתק אודויי אודי ליה והוה הקדש ולא דמי לגזל ולא נתייאשו הבעלים דשניהם אין יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו דכיון דאודי ליה הוי כפקדון שיש לו ביד אחרים דיכול להקדיש כדמוכח בהמוכר את הספינה (ב''ב דף פח.) גבי ההוא דאייתי קרי כו' דאי לא קייצי דמייהו הוי קדושות או דלמא הקדש לא הוי כתקיפה דלמה יצווח בשביל דבריו ומייתי מההיא מסותא דהקדיש חד ושתק אידך ומסקנא דלא הוי הקדש אלמא שתיקתו אינו כהודאה:

כֵּיוָן דְּאָמַר מָר: אֲמִירָתוֹ לַגָּבוֹהַּ כִּמְסִירָתוֹ לַהֶדְיוֹט דָּמֵי. כְּמַאן דְּתַקְפַהּ דָּמֵי.

Traduction

The two sides of this dilemma are as follows: Since the Master said a principle with regard to the halakhot of transactions that a declaration to the Most High is equivalent to a transfer to an ordinary person, i.e., verbal consecration of an item is equivalent to a formal act of acquisition in a non-sacred transaction, is the one who consecrated the garment therefore considered like one who seized it, and consequently the consecration takes effect?

אוֹ דִלְמָא: הַשְׁתָּא מִיהָא הָא לָא תַּקְפַהּ, וּכְתִיב: ''וְאִישׁ כִּי יַקְדִּישׁ אֶת בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ וְגוֹ''', מָה בֵּיתוֹ בִּרְשׁוּתוֹ – אַף כֹּל בִּרְשׁוּתוֹ, לְאַפּוֹקֵי הַאי דְּלֹא בִּרְשׁוּתוֹ.

Traduction

Or perhaps the consecration does not take effect, as now, in any event, he did not actually seize the garment and it is not his? And it is written: ''And when a man shall sanctify his house to be sacred unto God'' (Leviticus 27:14), from which the Sages derive: Just as his house is in his possession, so too, anything that one wishes to consecrate must be in his possession, to the exclusion of this garment, which is not in his possession, as he did not actually seize it, and therefore the consecration does not take effect.

Rachi non traduit

הא לא תקפה. ואין יכול להקדישה:

Tossefoth non traduit

והא הכא דכי תקפה כהן כו'. נראה דהכי מיבעי ליה במסותא כיון דמקרקעי היא והוה דינא כל דאלים גבר וכיון דאם תקפה האחד והקדישה כשהיא בידו מסתמא תו לא פקע אפי' חזר חבירו ותקפה ממנו כי הקדישה בלא תקפה נמי הוי הקדש או דלמא כיון דאפי' גבר האחד אם יכול השני לחזור ולתוקפה ממנו זוכה ה''ה הקדיש בלא תקפה לא יחול הקדש כלל כיון דחבירו אם תקפה היה זוכה דלא אלים הקדש מתקיפה והשתא אייתי והא הכא אם תקפה כהן אין מוציאין ולכך אפי' לא תקפה אסורין בגיזה ועבודה מספק משום דשמא יש לכהן חלק בו ולכך יכול לתוקפה אלמא אפי' לא תקפה חשיב כאילו תקפה כבר והקדישה בעודה בידו ודחי רבה דהתם אם תקפה כהן מוציאין מידו ואע''פ שאין לכהן בו כלום דאפי' כבר תקפה מוציאין מידו ואפי' הכי אסורין בגיזה ועבודה ועל כרחך משום דקדושה הבאה מאליה שאני וא''ת אמאי אין מוציאין מידו והלא הבעלים יאמרו ליתן לכהן אחר וי''ל במכירי כהונה א''נ אינו יכול לתובעו רק טובת הנאה שיש לו בו למ''ד טובת הנאה ממון ומפרק הזרוע (חולין דף קלג.) דאמר בן לוי דחטף מתנתא פריצותא הוא משמע דאינו חייב לשלם אין ראיה דשמא מיירי כשאכלו כדאמרינן התם (דף קל:) המזיק מתנות כהונה או אכלן פטור:

תָּא שְׁמַע: דְּהָהִיא

Traduction

The Gemara attempts to answer the question: Come and hear proof from an incident that transpired, as there was a certain

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source